צילום : יפעת יוגב
מה אומרים עליי
רשתות חברתיות
פוסטים אחרונים

פרק שלישי – תחושת בטן

אסתר ניצלה את הזמן המת בשדה התעופה, לפני הטיסה, לעבודה. תוך כמה דקות היא בדקה את לוח הזמנים שלה לשבועיים הקרובים, ענתה למסרונים ומיילים במסגרת

קרא עוד »

פרק ראשון – יום שישי

בשעת בוקר מאוחרת של יום שישי סתווי ונעים, במרפסת בית הקפה, ישבו כהרגלן בקודש אחת לחודש צמד חברות. שתו, אכלו ושוחחו עצמן לדעת. צחקוקים ולחישות

קרא עוד »
הרשמה לניוזלטר

הירשמו לניוזלטר שלי ותהיו מעודכנים לפני כולם בתכנים החדשים ביותר

אסתר ניצלה את הזמן המת בשדה התעופה, לפני הטיסה, לעבודה. תוך כמה דקות היא בדקה את לוח הזמנים שלה לשבועיים הקרובים, ענתה למסרונים ומיילים במסגרת עבודתה בפארמטיקה והתעדכנה בנעשה במטה הלאומי למודיעין ככל שניתן, בתוכנה המוצפנת. היא הזמינה לעצמה קפה וכריך וחשבה על כך שהטיסות הכי שמחות שלה הן דווקא הטיסות הארוכות יותר, לישראל. בזכות אנה. לפתע עברה בה צמרמורת לא מוסברת, תחושת קדם חורבן. אותה תחושה שנוצרת, כשהפער בין ההרגשה הפנימית לבין הידיעה המוחלטת על אסון מצטמצם לכדי שבר ודמעות. היא נזכרה ביום שהודיעו להם על התאונה של אבא, זכרה היטב את התחושה המוזרה שחוותה לאורך אותו יום. את אמא, שבבוקר נפלה לה כוס הקפה מהיד, את אחיה ואחותה שכמעט אחרו לבית הספר, את הבטן שכאבה לה כל היום ואת הצמרמורת הלא מוסברת. מפקד המטה הגיע בליווי שני קולגות של אבא לקראת שש בערב. ברגע שראתה אותם בפתח הדלת, אמא שלה נהדפה לאחור מרוב צער, נסוגה לכיוון הסלון והתמוטטה על כורסת הטלוויזיה של אבא. לא היתה לוויה רגילה. היה טקס מכובד מטעם המדינה, עם תמונות והספדים ודגלים, אבל קבר לא היה להם לבכות עליו. הוא נהרג בעת מילוי תפקידו בארץ רחוקה. אין פרטים נוספים. שנתיים אמה עסקה באיסוף השברים, של עצמה ושל הילדים. בנתה להם חיים חדשים בתוך החיים הקודמים, כיוונה אותם יפה לחיות חיים של אמון על אף האסון. 

אסתר חיכתה והרגיעה את עצמה על ידי שימוש בשיטת שלילת האפשרויות. אבל מה כבר יכול לקרות? היא בדקה שוב את ההודעות, המיילים, וידאה שלא הגיע משהו בדקה האחרונה וחשבה על השיחה הראשונה שלה עם כריסטיאן, מפקד המטה. היא היתה מאוד מובכת וצעירה, לא מבינה בדיוק מה זה אומר, עדיין בעיצומו של תהליך בידוק בטחוני ופרוצדורות הגיוס, לפני ההכשרה. הוא אמר לה משפט שלא תשכח אף פעם: סמכי תמיד על תחושות הבטן שלך ותבדקי הכל, גם אם אין הוכחות בשטח באותו רגע. משפט על זמני ורב מימדי, שהוכח כנכון לאורך כל הדרך שלה, בקריירה ובחיים הפרטיים. כשיצאה משדה התעופה במדריד לבושה במעיל עבה, מהרה לתפוס מונית שתקח אותה לכיוון המטה. היא שילמה לנהג וירדה מהמונית אחרי שעברו את הרחוב בו ממוקם בניין המטה, נוהל רגיל. בכניסה הבחינה במשהו חריג, עמדות הבידוק השתנו והצוות גדל. כשנכנסה לבניין בקש ממנה השומר להניח בקופסא את כל הציוד האלקטרוני שלה, מכשיר נייד, לאפטופ, שעון חכם ואם יש ברשותה מכשירים נוספים מכל סוג. בנוסף בקש ממנה להסיר את כל התכשיטים, חגורה ואם יש עוד אקססורי מתכתי. היא הורגלה להשאיר ציוד אלקטרוני אבל התכשיטים היו חידוש. לקינוח הבידוק היא עברה במגנטומטר ונבדקה במכשיר ידני נוסף. את החפצים האישיים שלה נעלה בלוקר כרגיל. היא הרגישה שהצעד הבא הוא להפשיט אותה לגמרי ומחאה קטנה התבשלה לה בראש, אבל אז נזכרה בהודעה המסודרת שקיבלה בשבוע שעבר, על שינויים והחמרה בבידוק. כשעשתה דרכה במעלית, לקומה השלישית, גל נוסף של צמרמורת תקף אותה.  אסתר יצאה מהמעלית וצעדה הישר לחדר הישיבות הגדול. בחדר כבר ישבו כמה מהמשתתפים עם ספלי קפה מוגזמים בגודלם, הוכחה למקרה מצער של רכישה אימפולסיבית של מישהו. היא ברכה לשלום את הקולגות המוכרים לה ושאלה לשלומם. בחור ובחורה לא מזוהים נכחו בחדר, בכסאות נפרדים צמוד לקיר הזכוכית הגדול. היא שאלה את לואיס מי אלו והוא השיב לה, שהוא חושב שהם ממחלקה אחרת בבניין. לואיס היה המקביל שלה במדינות אחרות, בחור שאפתן וחרוץ, דובר מספר שפות ופטריוט מוצהר. הם עברו את ההכשרה יחד ושרתה ביניהם אחוות לוחמים. אנשים כמוהם לא הרבו ביצירת קשרים מחוץ לעבודה, בגלל הסכנות הכרוכות בכך וגם בגלל שקשה יותר לפתח קשרי חברות איתנים בזמן שמבצעים עבודות מסוג זה. הרכבת שעליה הם נמצאים אינה מאספת וכמעט שלא עוצרת בתחנות ביניים. הבחורה והבחור הקרובים לקיר הזכוכית קמו ויצאו לפתע, פנו לכיוון המעלית, אסתר ולואיס החליפו מבטים תוהים והמשיכו את שיחתם הנעימה. חצי שעה עברה ועובדים נוספים נכנסו ומצאו את מקומם סביב השולחן העצום אך הישיבה טרם התחילה. כעבור מספר דקות נכנס לחדר כריסטיאן מפקד המטה וקרא לאסתר, היא קמה ממושבה בפליאה וצעדה בעקבותיו למשרדו. היא התחילה להרגיש את הפער המצטמצם בין תחושת החורבן לעצם הידיעה. הבחור והבחורה הלא מזוהים הגיעו וכריסטיאן הוותיק, שניהל שיחות קשות ומביכות מתוקף תפקידו, פתח בהסבר קצר על המאורעות האחרונים, שהביאו את הנהלת המטה להסכמה חד משמעית על בדק בית.

אסתר-שלגיה היתה כל כך בטוחה ביושרתה ונאמנותה, שחשבה לרגע שמדובר במתיחה. הסתבר שהבלתי מזוהים שייכים למחלקה לחקירות פנים. כריסטיאן הסתכל לאסתר בעיניים ואמר לה שהוא בטוח לחלוטין בנאמנותה למערכת המטה אך מכיוון שמספר אירועים, שלא היו אמורים להתרחש התרחשו, הוא חייב היה לבדוק את כולם ואכן התוצאות לא אחרו להגיע. הבחורה הוציאה משהו מכיסה והניחה על השולחן. אלו היו העגילים שקיבלה מאנה שלה. כל חפציה נשלחו לבדיקה ברגע שעלתה לקומה השלישית. אסתר הסתכלה במבט תמוה ושאלה איך העגילים, שקיבלה במתנה ליום הולדתה, קשורים לכל העניין. הבחורה מהמחלקה לחקירות פנים הסבירה לה שבשני העגילים, משובצים בצורה מופתית בין האבנים הטובות, נמצאו משדרים מיניאטוריים שנוטרלו. זו עבודה של מקצוענים. אסתר סיפרה להם על אנה ועל הקשר שלהן, על דניאל הנמצא במעקב של האינטרפול והמטה לאור פעילות בגזרה הרוסית שהוא מעורב בה, ועל החלק שלה בתחזוק המעקב אחרי דניאל. הרבה ספקולציות עלו באותה שיחה אבל כריסטיאן דיבר על כך שמנסיונו רב השנים הוא מסיק כי אנה לא ידעה על כל זה. אסתר גלגלה בראש את מהלך האירועים באותו יום, לפני שנה וחצי: אנה נוברת בתיק שלה בבית הקפה ומתרגזת על עצמה, איך זה יכול להיות? אני שמתי את זה בתיק כבר לפני כמה ימים, ואפילו אמרתי לדניאל שאני שמה את המתנה מראש בתיק כדי לא לשכוח. אנה ואסתר נוסעות לשדה התעופה ובדרך עוצרות בבית של אנה, בינתיים אסתר מתקינה את האפליקציה השקופה על הסלולרי החדש של אנה, אנה חוזרת מחוייכת עם המתנה, אסתר עונדת את העגילים ובוכה מהתרגשות, הן נוסעות לשדה התעופה ומאותו יום חלה התדרדרות רצינית ופרצות מידע שהובילו בסופו של דבר לכאוס גדול ומספר לא מבוטל של מקרי מוות, הברחות נשק וסמים ומה עוד? אסתר התחילה לחבר את הנקודות לכדי ציור עגום. כנראה שדניאל הבין איכשהו,  שאסתר אינה רק חברה תמימה של אנה ופעל מאחורי גבה של אנה. אבל איך הוא עלה על הכיסוי המושלם שלה? והאם באמת אנה אינה יודעת דבר? שאלות עלומות. הפער בין תחושת האסון למציאות הצטמצם. כריסטיאן סיכם את השיחה בזה שהמשימה של אסתר בישראל הסתיימה, הם עדיין יערכו חקירה מסודרת בנושא ואסתר תצטרך לעבור תשאול ארוך בהמשך. בינתיים, עד לבירור מלא של הנושא, היא לא תמשיך בעבודתה בבולגריה, רוסיה, פולין ודרום אמריקה. היא תצוות החל מהיום לצוות מתגבש, שיפעל אך ורק בתחום ספרד ויעסוק בסוגיית הסחר בנשים בשיתוף פעולה מלא  עם המשטרה המקומית לפי מחוזות. כולם מחכים לה בחדר הישיבות לתדריך ראשוני.

לכל מקרה, היא תעדכן את חברתה בישראל על פיטורים מפארמטיקה ותעלם מחייה בצורה מושכלת והדרגתית, שלא תגרור שאלות המשך. היא קיבלה את העגילים וטמנה אותם בכיסה בעצב. אסתר היתה המומה מכדי להשיב ורק הנידה ראשה לחיוב. היא יצאה חפויית ראש ועצובה, מעכלת את הידיעה המרה על סיום עבודתה במבצע ובעיקר, על סיום החברות הנשית הכי יפה שזכתה לה מעולם. היא נכנסה לחדר הישיבות הגדול וחשבה על הטעויות שעשתה בדרך. בפעם הבאה היא תבדוק היטב כל מתנה או חפץ שיגיעו אליה, גם אם היא מכירה היטב את נותני המתנה, אין ערובה לכך שמישהו אחר לא ינסה להגיע אליה באמצעותם. היא לא היתה מספיק זהירה. אז בעצם שלגיה נעלמה עד להודעה חדשה. כשהסתיים התדריך היא פנתה בחזרה לחדרו של כריסטיאן, היתה לה שאלה חשובה לשאול אותו. היא אספה את חפציה מהלוקר וצעדה כמה רחובות ברגל עד שתפסה מונית לשדה התעופה. את אלבה והילדים כבר לא תבקר היום. תחושת הבטן שלה מהבוקר היתה נכונה ומתישה, והיא הרגישה שכל מה שהיא רוצה לעשות באותו רגע זה להגיע הביתה, להתקלח, לתת לראש שלה מנוחה ולגוף שלה ארוחה.

כשסובבה את מפתח הדלת שמעה רחש מוזר, כשפתחה אותה ראתה המון זרי פרחים וביניהם את טוני לבוש יפה ומחוייך. כמעט הספקתי לסדר הכל, אמר לה בהתנצלות. אסתר צחקה ושאלה אותו מה קורה ולכבוד מה החליט להפוך את הבית לחנות פרחים. הוא אמר לה שחילקו להם באירוע השנתי את הזרים ושתתקלח מהר כי ארוחת הערב עוד מעט מגיעה. היא היתה ממש רעבה וסקרנית אבל גם מאוד עמוסה רגשית ועצובה בגלל אירועי היום. היא התקלחה והם ישבו יחד בסלון. היא היתה חייבת כבר לפרוק את שעל ליבה ואחרי האישור שקיבלה מכריסטיאן התכוונה לעשות כך בהקדם. לא היה מועד מוזר יותר לשיחה הזאת, כשכל הבית מלא בפרחים וטוני נראה מאושר מהרגיל. היא פתחה בהקדמה כדי לרכך את המכה. אמרה לו שהוא החבר הכי טוב שלה, שהיא אוהבת להיות בת הזוג שלו ואוהבת אותו ושרק היום קיבלה אישור לספר לו את מה שהיא הולכת לספר לו. בהתחלה דיברה על פארמטיקה, כדי שלא ייכנס להלם, ולאט הובילה את השיחה בעזרת מילים מנחות לתקופת לימודיה ולפנייה אליה מהמטה הלאומי למודיעין הספרדי. טוני היה המום ושאל אם שם הסתיים הסיפור ואם זה לא בדיוק איפה שאביה עבד. היא הסתכלה לו בעיניים וסיפרה לו הכל. היא התנצלה עשרות פעמים על כך שנאלצה להסתיר ממנו את חייה הכפולים והבטיחה לו שאיתו הכל אמיתי ושהיא עשתה ותעשה הכל כדי לשמור עליו ועל הזוגיות שלהם. הוא שאל לגבי הנסיעות והיא סיפרה לו את האמת והוסיפה, שידעה שיבוא היום בו תצטרך לחשוף בפניו את כל הקלפים. היא הסבירה לו שכן, היא הוכשרה בלימודיה לעבודתה בפארמטיקה אבל גם לעבודתה כסוכנת של המטה הלאומי למודיעין ושלאחרונה היא עובדת גם בשיתוף עם האינטרפול. היא לא יכלה יותר לשאת את הסוד מולו והיום בקשה ממפקד המטה היתר לשיתוף בן זוג על אף שאינם נשואים עדיין. היא לא רצתה להעמיס עליו יותר מידע ממה שיכל לשאת באותו רגע והפסיקה. אמרה שהיא תבין אם הוא צריך קצת זמן לעכל ולעבד את כל העניין. טוני קם מהספה, הלך לכיוון המטבח וחזר עם שתי כוסות מים. סימן טוב. על פניו אפשר היה לראות את הפליאה, הסקרנות והחשש. הוא אמר לה שהוא מאוד מופתע אבל מצד שני גם מאוד סומך עליה כאדם. היא החליטה לספר לו על משבר העגילים הגדול שהתגלה היום במדריד ובעיקר על אנה. היא הכינה קפה תוך כדי והוא הביט בה באופן קצת אחר ממה שהורגלה. היא בכתה והוא חיבק אותה. הוא שאל המון שאלות והיא ענתה לו על כל מה שיכלה בסבלנות ואהבה. היא הסבירה לו כמה חשובה הדיסקרטיות להמשך עבודתה והוא הסכים לשמור את סודה ואת סוד המדינה בכספת נעולה לעולמים. אחרי שסיימו לאכול הוא בקש ממנה לנוח בסלון, הוא כבר ינקה את שאריות הארוחה ויביא להם את הקינוח לסלון. כשחזר, הניח את המגש עם הקפה והעוגה, אמר לה שיאהב אותה תמיד ושגם הוא רוצה להתוודות. אסתר חייכה ושאלה אותו באיזה עניין? טוני אמר לה שהפרחים לא באמת מהאירוע, הוא קנה את כל הזרים במיוחד לכבודה מפני שזה יום מיוחד. הוא שלף טבעת מכיסו ואסתר חשבה לעצמה שהיום הוא יום בסימן תכשיטים, לגמרי. שניהם התרגשו מאוד וחוו כמה רגעים של נחת ואהבה בתוך כאוס החיים. אחרי מספר דקות, בתזמון הכי גרוע שאפשר לבקש, אסתר קיבלה הודעה על גזרת הפעילות החדשה שלה. היא תצוות לרב פקד פליקס דיאז ממשטרת אליקנטה ותעבוד עם הצוות שלו על זיהוי ונטרול מוקדי סחר ושימוש בנשים באזור אליקנטה. היא נציגת ה-CNI עד להודעה חדשה. 

אסתר התחילה את היום בהתבוננות בלתי פוסקת על הטבעת שקישטה את אצבעה, בהמשך הבוקר הודיעו לה שהיא צריכה לגשת לפארמטיקה ולהתחיל להעביר חפיפה לתפקיד אותו ביצעה במשך מספר שנים, למקרה שתיעדר לתקופה ממושכת. עוד פרידה כואבת לצד התחלה חדשה. בצהריים המאוחרים כבר היתה בדרך לאליקנטה, היא החליטה לקחת רכבת ולאסוף את הרכב שחיכה לה ליד תחנת הרכבת העתיקה והיפה בולנסיה. ולנסיה היא העיר האהובה על אסתר מבין ערי ספרד. לא ברור לה למה, אולי בגלל האנשים הנחמדים והפתיחות, אולי בגלל שימור המבנים העתיקים ואולי בגלל הנוף הפסטורלי וחוסר היומרה. איכשהו היא תמיד שמחה בהקשר של ולנסיה. את קרלוס אחיה, תבקר בדרך חזרה לברצלונה. היא נסעה דרומה לכיוון אליקנטה וחשבה כמה בת מזל היא שיש לה את טוני. לא כל אחד היה מקבל ומעבד את המידע של אתמול בכזאת הבנה והכלה. משבר אמון ירד מהפרק ואבן גדולה ירדה מליבה. היא כבר יידעה אותו על כך שתהיה באזור אליקנטה בימים הקרובים, סביר שתחזור ביום שישי בלילה לסוף השבוע. את השיחה עם אנה היא תדחה לשבוע הבא. היא עדיין לא סגורה על הניסוח ואין לה כוחות נפשיים להתמודד עם הפרידה הקשה הזאת. היא החליטה לעצור לקפה בבנידורם, כפר דייגים קטן שהפך לעיירת חוף תיירותית ושוקקת. תיירים רבים התאהבו באזור והחליטו להשקיע בנכסים בקוסטה בלאנקה. מעבר לקפה היא הרגישה מחוייבת לחקור קצת את האזור שמסביב לאליקנטה, אחרי הכל היא בדרך למלחמה חשובה. אחרי שחנתה, חצתה את הכביש לכיוון הבר הקרוב. היא שמה לב בזווית העין לשני בחורים מגודלים שיושבים במרפסת בית הקפה, על אף הרוח החזקה שנשבה בחוץ. היא נכנסה וישבה על הבר, הזמינה קורטדו וכריך קטן. כשסיימה לאכול הרגישה שמישהו מסתכל עליה. מאחר והיא שייכת לכוחות הבטחון ומעל לכל היא אישה, היא החליטה לא להתעלם והסתובבה לכיוון הזגוגית. אכן, אחד מהמגודלים נעץ בה מבט וחייך אליה כשהסתובבה. היא שילמה ויצאה מבית הקפה. המגודל הלך אחריה וצעק לה באנגלית משובשת שתעצור רגע, הוא רוצה לשאול אותה משהו. היא ייחסה את הפניה שלו אליה באנגלית למראה החיצוני המתעתע שלה. היא נעצרה בלי חשש מפני שהיו הרבה אנשים בסביבה, הוא הגיע והיא החליטה לשחק את המשחק וענתה לו באנגלית מושלמת, איך אני יכולה לעזור לך? הוא הציג את עצמו כמוריץ, בעל עסק לשיווק תמרוקים, החמיא לה על יופייה ואמר לה שיש לו הזדמנות חד פעמית להרוויח כסף גדול בשבילה. היא שאלה אותו במה מדובר. הוא אמר לה שהוא לא יכול להסביר על רגל אחת אבל עקרונית מדובר בעבודת מכירות באזור. היא בקשה ממנו את המספר ואמרה שתתקשר לשמוע עוד פרטים בימים הקרובים, הוא חייך ואמר לה שעם מראה כמו שלה היא תצליח בגדול. מפוקפק מאוד, היא חשבה לעצמה בשמחה, עוד לא התחלתי וכבר יש לי קצה חוט. די ברור לאן הוא חותר. אסתר המשיכה בדרכה לאליקנטה, לא יודעת עדיין כמה גורלי המפגש הקצר עם מוריץ המגודל בבנידורם היה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Nullam quis risus eget urna mollis ornare vel eu leo. Aenean lacinia bibendum nulla sed 

Subscribe to our newsletter

Sign up to receive updates, promotions, and sneak peaks of upcoming products. Plus 20% off your next order.

Promotion nulla vitae elit libero a pharetra augue